מטרת המחקר היה לבדוק את ההבדל בין אימוני התנגדות עם פיקוח של מאמן אישי לבין אימונים ללא פיקוח.
וביצעו את אותה תוכנית אימוני התנגדות למשך 8 שבועות.
קבוצה אחת התאמנה תחת פיקוח מאמן
וקבוצת שנייה התאמנה ללא השגחה ושימשה כקבוצת ביקורת.כל הנבדקים קיבלו את אותה תוכנית כתובה, עם אותם תרגילים, סטים וחזרות, כדי לבודד את ההשפעה של הפיקוח בלבד.
פי שלוש יותר!
כדאי לציין גם שבקבוצת הביקורת הייתה פרישה גדולה יותר של נבדקים,
בקבוצת ההשגחה התחילו 22 מתאמנים ובסוף המחקר נותרו 20.
לעומת זאת בקבוצת הביקורת התחילו כ23 מתאמנים ונותרו 16.
הנתון הזה יכול להעיד על חוויה חיובית ונעימה יותר בקבוצה שהתאמנה תחת מאמן.
הגדילה בשרירים נצפתה בשרירי התלת ראשי, הרקטוס פמוריס והחלק הפרוקסימלי של הוסטוס לטרליס (שרירים המרכיבים את הארבע-ראשי).
התוצאות הראו בנוסף יתרון מובהק בכוח השריר בתרגיל הסקוואט לחזרה אחת, לקבוצה שהתאמנה עם מאמן אישי.
אבל אם שניהם ביצעו אותו דבר – אותם תרגילים ואותם סטים, אז איך קרה?
אפשר להניח, שהנבדקים בקבוצה שהתאמנה עצמאית וללא פיקוח לא פעלו לפי נפח העבודה שהתבקש מהם.
אולי גם לא באותה דרגת מאמץ.
אישית, אני חושב שהמון מתאמנים לא מבינים שמאמן אישי טוב יתן להם יותר מרק רשימת תרגילים –
ויגרום לרצון יותר גדול למתאמנים להוכיח את עצמם, שיגרום להם להתאמץ יותר,
וכמובן יוודא שהם מבצעים טכניקה טובה יותר כדי להפחית סיכון לפציעות ולגדול מהר ויעיל יותר.
והכי חשוב – יתן להם חוויה נעימה באימון שיגרום להם להמשיך לבצע אימונים נוספים.
מקורות:
